מה עוצר אותך מלהיכנס לזוגיות אמיתית?

ואיך להתגבר על זה.

שורה תחתונה: את עושה את הכול נכון.

יש דייטים. והצעות מגיעות מכל כיוון.

בני הזוג הפוטנציאליים תואמים לצ’ק – ליסט המיוחל.

הלוקיישן בדיוק כמו שמקובל.

וגם כל פעם מתחיל לו משהו

אבל הוא די מהר נגמר.

חשבת פעם,

למה בחורה כמוך שיש לה הכול,

צריכה כל פעם מחדש להתאכזב?

ויש מצב שאת אולי חושבת,

שככה זה העולם של היום.

קר. מנוכר. כל אחד לעצמו.

הוא מאוד השתנה מאז הילדות אי שם בשכונה.

ואת לא מצליחה להבין,

איך לעזעזל את הולכת להגשים,

את התמונה המושלמת של בית וילדים?

אולי כבר תעשי את זה לבד…

היום גם ככה הכול מקובל.

נתחיל מזה שאת אישה שלא חסר לה דבר.

יש עבודה מסודרת, משכורת שדופקת,

חיי פנאי וחברה לא רעים בכלל.

והכול לבד.

ולכן את רוצה את הפרטנר הזה,

האדם שיהיה אמיתי איתך,

ותהיו שם אחד בשביל השניה עמוד תווך, בטוב וברע.

אז מה כאן בעצם המכשול?

על פניו הכול טוב.

ואולי זה פשוט גורל?

כל מה שאני הולכת להגיד,

אלו מקומות לא מודעים מחיי היומיום

שאולי את פוגשת אותם רק

כשאת עם עצמך בין ארבע קירות.

כלפי חוץ אף אחד לא רואה ומבין.

ולכן את גם לא תשמעי את זה מאחרים.

חוץ מהקול הפנימי שלך

ואני כאן כדי להגיד לך, שהוא כ”כ מבין.

זה שאת עושה הכול “נכון”

זה בדיוק הכישלון.

כי כשאת מתאמצת כ”כ למצוא חן.

ולהצטייר בתור משהי שאת *חושבת* שיאהבו,

זה בסוף יוצא גנרי, חסר תוכן אמיתי,

בלי טעם ומשמעות.

המאמץ הזה של לנסות להצטייר או לחקות אחרות,

כאלו שכבר מצליחות

מהווה חוצץ, חומה, בין הבפנים שלך לבין העולם.

ואיך תוכל להימצא ולהיות התאמה

אם אפילו לא נותנים לה צ’אנס?

זה שאת יוצאת לדייט לא אומר שאת שם באמת.

הנה דוגמא:

את מכירה את התחרות של “הכוכב הבא”?

כולם שם כמובן משוועים להצלחה.

אבל אחד עולה משוחרר, עם לב ונשמה

ופתאום סוחף אחריו.

הוא לא יפה במיוחד. לא רזה.

הניצוץ שלו עושה את ההבדל.

והשני שר, מדוגם. כל תו מלוטש.

מתאמץ ומשקיע כ”כ כדי “לעבור”,

אך השופטים בכל זאת אומרים:

“זה ליד”, תלך ותחזור.

אלו שמצליחים הם אלו שהולכים על כל “הקופה”,

ושמים את מי שהם על השולחן גם אם זה לא מושלם.

זה התוכן האמיתי. הג’וס מה שנקרא.

ולכן, הפחד האמיתי הוא מחשיפה.

מביקורת. מדחיה. מזה שלא יאהבו.

שאולי יצחקקו או ירכלו.

כאן העבודה שלך אהובה. זה לב העניין.

כל השאר זה מעטפת והיא לא העיקר.

כשתנצחי את זה מבפנים.

את הצורך הכמעט קיומי באישורים חיצוניים,

ואפשר, זה ממש לא “אופי” או גזירת גורל.

דלתות חדשות ייפתחו לך במהרה.