ההתניה שאומרת:
“אני לא צריכה אף אחד, אני פשוט אעשה את הכול לבד” –
היא טקטיקה הישרדות.
והיית זקוקה לה בכדי להגן על ליבך מפני התעללות, הזנחה, בגידה ואכזבה ממי שלא
יכול היה או פשוט לא היה שם בשבילך.
היית צריכה את זה בכדי להגן על ליבך מההורה שנעדר ונטש אותך מבחירה
או מההורה שמעולם לא היה בבית מפני שעבד/ה בשלוש עבודות כדי
להאכיל ולפרנס אותך.
להגן על ליבך מהמאהבים שהציעו אינטימיות מינית אך מעולם לא הציעו
מקלט בטוח שיכבד אותך.
להגן על ליבך מהחברות ו/או המשפחה שתמיד לקחו יותר ממה שנתנו.
מכל המצבים שמישהו אמר לך “אנחנו נמצאים בזה ביחד” ואז נטש אותך,
והשאיר אותך לאסוף את החלקים שהתפזרו, או השאיר אותך לטפל בחלק שלך
ובחלק שלו.
להגן על ליבך מכל השקרים וכל הבגידות.
למדת בדרכך שאת פשוט לא יכולה באמת לסמוך על אנשים.
או שאת יכולה לסמוך על אנשים, אבל רק עד לנקודה מסוימת.
=עצמאות קיצונית היא הגנה כנגד שברון לב=
כתוצאה מהטראומה, את לא סומכת על אף אחד.
וגם את לא סומכת על עצמך שתבחרי באנשים הנכונים עבורך.
לסמוך זה לקוות לטוב, לסמוך זה להיות פגיעה.
“לעולם לא עוד” נשבעת בילדותך.
אבל לא משנה כמה את מציגה את זה בגאווה
כדי לגרום לזה להיראות כאילו רמת העצמאות הזו היא מה שתמיד רצית,
למען האמת זה הלב הפצוע, המצולק והשבור שלך מאחורי חומת הגנה.
=זה איטום=
שום דבר לא נכנס פנימה. שום פגיעה לא נכנסת.
=אבל גם שום אהבה לא נכנסת=
מבצרים ושריון מיועדים למי שנמצא בקרב,
או למי שמאמין שהקרב מגיע.
זו תגובה לטראומה בילדותך (נקודתית או מתמשכת)
החדשות הטובות הן, שטראומה שמכירים בה היא טראומה שניתן לרפא.
את ראויה לקבל תמיכה.
את ראויה לקיים שותפות אמיתית.
את ראויה לאהבה.
את ראויה לשמור על ליבך.
את ראויה שיעריכו אותך.
את ראויה שיוקירו אותך.
את ראויה שמישהו יגיד “תנוחי, אני על זה” ויעמוד בהבטחה שלו.
את ראויה לקבל אהבה.
את ראויה לקבל ביטחון.
את שווה את זה.
את לא צריכה להרוויח את זה.
את לא צריכה להוכיח את זה.
את לא צריכה להתמקח על זה.
את לא צריכה להתחנן לזה.
את שווה את זה.
ראויה.
פשוט בגלל שאת קיימת.
כתבה: ג’מיליה וויט.
וכל מילה בסלע.
